סוד ההצלחה

כולם מכוונים ושואפים להצליח, אך רק 10% מאוכלוסיית העולם נחשבים "מצליחנים". אם כן, מה מבדיל את המצליחנים מכל השאר? כיצד אם כן הם עושים זאת? מה הם עושים שאחרים, שרוב, נרתע מלעשות? כשבוחנים מקרוב את מהות ההבדל, ניתן להבחין שמקור השוני נעוץ בדרכי החשיבה. כי חשיבה יוצרת מציאות ולדמיון אין סוף! 

לא פעם נוכחנו שעבודה קשה אינה מביאה בהכרח להצלחה. גם יצירת חזון והעמדת מטרות לא מביאים תמיד את התוצאה הרצויה. מסתבר שחוץ מלתוצאה, ישנן עוד סיבות להבדל. מסתבר שכשיוצרים חזון ומסמנים מטרות, יש לסמן גם את ההנאה הנלוות להישג. המצליחנים אינם בוחלים בשום עבודה או פעילות כי הם מכוונים לתוצאות מהנות.

המטרה שלהם חזקה מספיק כדי ליצור לעצמם את ההרגל לעשות דברים שהם לא אוהבים לעשות ובכך להשיג את מטרתם. כישלונות מושפעים מהרצון לדרכים מהנות, ונוטים להיות שבעי רצון מתוצאות של עשיית דברים שאותם הם אוהבים לעשות" ( גריי) כאן נעוץ ההבדל בין המצליחנים לבין האחרים.

כיצד רוכשים הרגל לעשות דברים שלא אוהבים? האם יש טכניקה או אסטרטגיה? 

אכן, זוהי אסטרטגיה שבה נעזר האדם להשיג את יעדיו ולסגל אותה תכנית-על, זו היא המוטיבציה. היא היא המפתח לשינוי. מידת המוטיבציה שיש לאדם היא שתקבע את מידת האנרגיה אותה ישקיע האדם בשינוי. (מוטיבציה = מידת הכח בו משתמשים כדי להתגבר על מכשול או קושי). אם כן, כדי להצליח יש:

1. לרכוש הרגל  "לעשות דברים שלא אוהבים לעשות".
2. להציב מטרה שתאפשר לא להתחשב כיצד נראית הפעולה להשגתה. כפי שתבע מארק טווין (לעניין אחר): תרקוד – כאילו לא מתבוננים בך, תשיר – כאילו לא שומעים אותך,   תאהב – כאילו לא פגעו בך מעולם, ותחיה – כאילו שאתה בגן עדן.